המדינה חייבת חוב מוסרי לאלה שהקדישו את חייהם ובריאותם למען ההגנה
עליה.
הטיפול בנכים ובמשפחות שכולות הפך לחלק בלתי נפרד מהעשייה הביטחונית
היומיומית, בהיות ישראל מדינה שממשיכה להילחם על קיומה. כך התהווה מצב
בו, לצערנו, נדרש משרד הביטחון לפתח מקצועיות ומיומנות בטיפול בנפגעים.
ישראל היא מהמדינות המובילות בתחום זה.
אגף שיקום נכים ואגף משפחות והנצחה במשרד הביטחון
מופקדים על הטיפול בנכים ובמשפחות שכולות. האגפים פיתחו מערכת ענפה של שירותים בנוסף לטיפול הרפואי המקצועי והמתקדם.
התפיסה הבסיסית בדבר מחויבות המדינה למי שנפגע בשליחותה מהווה את
ה"מדיניות" הכוללת של פעילות המעשית בתחום השיקום, ולפיה:
רווחתם של נכי צה"ל ושל המשפחות השכולות הינה מרכיב
חשוב בביטחון הלאומי.
השירותים (והתגמולים) לנפגעים מכוונים לספק צרכים
"ממשיים", ויחד עם זאת להביע את הוקרת האומה לאלה
ששילמו מחיר כבד בשליחותה.
אגפי השיקום פועלים להשגת יעדיה של תפיסה זו ע"י פעולות ושירותים המתוכננים להביא את הזכאים למצב של תפקוד פיסי מיטבי ושל תפקוד נפשי, משפחתי וחברתי תקין. בנוסף מתקיימת פעילות תומכת להשתלבותם בתעסוקה היוצרת הכנסה עצמית ולהרגשתם שהחברה מוקירה אותם.
"סל" שירותי השיקום הניתנים כיום ע"י האגף לאוכלוסיית הזכאים כולל:
שירותים רפואיים, שירותים חברתיים-פסיכולוגיים, רווחה והטבות, שירותי
תגמולים, שירותי תעסוקה ופעולות להנצחת החייל.
סקירה היסטורית
התפיסה הבסיסית של מחויבות המדינה למי שנפגע בשליחותה, אומצה ע"י
מנהיגי הישוב עוד בטרם הקמתה.
בישיבת ועד הביטחון של הסוכנות היהודית בדצמבר 1947 דווח על פעולתן של
שתי ועדות, האחת - לשכר לנפגעים ומשפחותיהם והאחרת - לפיצויים למשפחות
השכולות. (מתוך "יומן המלחמה של ד. בן-גוריון" תש"ח - תש"ט עמ'56-57 ).
עם תום מלחמת העצמאות החלה חשיבה בדבר שילובם בחברה של חיילים
שהשתחררו מהצבא. המושג "שיקום" עלה, בהקשר זה, כבר בסוף 1948. התברר
אז, שצריך יהיה להשקיע בקליטת המשתחררים גם במסגרות עירוניות ואחרות,
ולא רק בהתיישבות חקלאית.
בתחילת 1949 גובשה סופית השיטה לפיה
משרד הביטחון
הוא שצריך לדאוג
לשיקומם של החיילים שנפגעו במלחמה ולמשתחררים מצה"ל. במשרד הוקם
במשרד אגף מיוחד לטיפול בחיילים המשוחררים, אליו צורפה תוך זמן קצר
מחלקת הנפגעים ומשפחות החללים.
במהלך אותה שנה החלה פעילות ענפה, באמצעות
לשכות שיקום,
שהוקמו
במקומות שונים בארץ, לסייע לרבבות החיילים המשוחררים - בריאים ונכים -
שפנו אליהן בתום מלחמת העצמאות. המשרד עזר במציאת עבודה לחיילים
משוחררים, בטיפול בנכים ובמתן מענקים לאלמנות, ליתומים ולהורים שכולים.
בשנים שלאחר המלחמה, הבעיה החריפה ביותר היתה עצם השיקום הפיסי.
בעיות הקיום והפרנסה לחצו יותר מכל על המשתחררים הבריאים, ועל אחת
כמה וכמה על הנכים והמשפחות השכולות.
עם התפתחות התחום התיאורטי-מדעי של שיקום, בעולם וגם בארץ, התחילה
העמקה מקצועית יותר של הטיפול השיקומי וגובשה תפיסה כוללת ושלמה של
הנושא על היבטיו השונים. לא רק התמקדות בשיקום הקיומי-הפיסי, אלא הבנה
של תהליך הטיפול לכל אורך הדרך, מרגע הפציעה, או נפילת החלל, ועד לשלב בו
הזכאי לשיקום יכול לעמוד, פחות או יותר, ברשות עצמו.
בפברואר 2005 פוצל אגף השיקום לשני אגפים נפרדים ועצמאיים :
פעילות האגפים מושתתת, על מערכת של חוקים, תקנות, פסקי דין והוראות משרד הביטחון. לאורך כל השנים עמדה בתשתית העשייה פעולה רצופה ומתמשכת של חקיקה מסועפת ומפורטת, המתייחסת למכלול המורכב של משימות, הגדרת האוכלוסייה הזכאית, זכויות, ועדות וכיו"ב.
אחת מהצעות החוק הראשונות שהוגשו לכנסת הראשונה היה
חוק הנכים (תגמולים ושיקום),
שאושר בשנת 1949. חוק זה קבע את הזכות לתגמולים
ולשיקום של נכי צה"ל. כן התקבל באותה שנה
חוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה).
בד בבד עם חוק הנכים, הוגשה לכנסת הצעת
חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום).
חוק זה שאושר בשנת 1950, מגדיר את
זכויותיהם לתגמולים ושיקום של אלמנות, יתומים והורי החיילים שנספו בעת
שירותם בצה"ל. כן אושר באותה השנה
חוק בתי קברות צבאיים,
המשמש בסיס לפעולתה של
היחידה להנצחה,
הפועלת במסגרת אגף שיקום.
ראוי לציין, כי עוד בטרם נחקקו חוקי השיקום, הצטבר ניסיון טיפולי כתוצאה
מהעבודה עם משפחות נפגעי מלחמת השחרור ומלחמת העולם השנייה.
תיקוני חוק רבים אושרו מאז שנת 1950 ועד היום לרבות אישורם של חוק הנכים
(תגמולים ושיקום) תשי"ט - 1959 (נוסח משולב). חוקים נוספים כגון חוק
המשטרה (נכים ונספים), התשמ"א - 1981 ; חוק שירות בתי-הסוהר (נכים
ונספים), התשמ"א - 1981 . חוקים אלו הרחיבו את מעגל הזכאים, כך שנכללו בו
גם נפגעים ובני משפחות מתנדבי הישוב ששירתו ביחידות הצבא הבריטי על-פי
קריאת המוסדות הלאומיים בארץ-ישראל וכן נפגעי המחתרות שלחמו לעצמאות
המדינה, נכי משטרת ישראל, שירות בתי-הסוהר ומשמר הכנסת ובני
משפחותיהם. כתוצאה מהתיקונים לחוק, התרחבה גם מסגרת השירותים
והועלתה רמתם.
לצורך בירור ובחינה של נושאים עקרוניים, מתמנות מידי פעם ע"י שר הביטחון
ועדות ציבוריות, המתבקשות להגיש לו הצעות והמלצות בסוגיות מוגדרות או
בתחומי מדיניות השיקום בכללותה. סוגיות שנדונו לדוגמא: ועדת קרגמן, שפעלה
בראשית שנות השבעים, בסוגיית גובה התגמולים. ועדת זיידל, שפעלה בשנים
1984 - 1983, בסוגיית תנאי הכרת נכים כזכאי אגף השיקום.
תשלומים מקוונים
